<h1>מעשה הגאונים סימן פ"ח</h1>
<h2>דף צז.</h2>
ולעיניין יין מבושל שלח רבנו ר' יקותיאל נ"ע אצל רבינו ר' יצחק והשיב לו שאילתו כעין תשובה זו של גאונים [ד]אמור רבנן יין מבושל אין בו משום יין נסך, אם יש שעור לבישולו אי לא, ואם בישולו כשיעורו שדרכו לשתות כמות שהוא בלא מים ובלא תערובת יש בו משום יין נסך אי לא, כך למדנו מרבותינו יין לא דבר שצריך לבשל הוא כמו בשר או דגים או מלוח שיש לחלק בין בישל כל צרכו בין לא בישל כל צרכו, יין דבר תלוי לשנותו מכמות שהיה כיון שנתן אור תחתיו ונתחמם עד כדי שיעקר להרתיח רתיחת אין בו משום יין נסך ולא משום גילוי, אין אומרין עליו שירות ותשבחות אין מברכין עליו אלא שהכל ואין הדבר תלוי בלשונם בין חי ובין מזוג אלא כיון שהגיע לשיעור זה שפירשנו יצא מכלל יין כל עיקר ונקרא יין מבושל וכן הלכה וכן מנהג.
<h2>דף צז:</h2>
ושכר של גוים של תמרים ושל צמוקים שאין בו כשות בלשון כנען כְמֵל בין מבושל בין שאינו מבושל של תמרים [מותר]. מיהו בבתיהן של גוים אין שותין משום חתנות אבל ליקח ולשתות חוץ מבתיהם מותר ואין בו משום איסור שכן אמרו [ע"ז ל"א ע"ב] אמר רב האי שיכרא דארמאי שרי (והיא) [וחייא] בר[י] לא [נ]שתי מיניה ומניין שבבתי גוים אין שותין וחוץ מבתיהם שותים שכך אמרו חכמים מפקין ליה לבבא דחנותא שתי רב אחא ממטו ליה לאושפיזא ושתי, ותרויהו משום חתנות סבירא להו, רב אחא עביד הרחקה יתירתא. ואי קשיא לך זו שאמרו חכמים שכר של גוים מהו לשתות, בבתיהן של גוים [הוא] שאמרו חכמים אסור משום חתנות שהרי אומר אני עליה אמ' (דמיינ דאמרו) [רמי בר חמא] א"ר יצחק משום חתנות, ושל צמוקים אם מבושל הוא מותר לשתות ממנו וכשמותר צריך לעשות בו כמנהג [שכר] תמרים כמה שאמרנו, ואם תאמ' של צמוקים משונה הוא שכיון שהוא של ענבים יש לחוש לעיניין יין נסך אין לחוש כל עיקר והיתר גמור הוא קל וחומר מיין, ומה יין מבושל שהוא יין מעולה מתחילתו כיון שנתבשל אין בו משום יין נסך שכך אמרו חכמים [שם ל' ע"א] אמ' ר' אשי הכי קאמ' יין שלנו מבושל ביד גוים אין צריך חותם בתוך חותם, מאי טעמא נסוכי לא מנסך, אל[מ]א ברור לו לר' אשי שאין מנסכין יין מבושל ושוב אנו אומ' רבה ורב יוסף דאמ' תרוייהו יין מזוג ויין מבושל אין בו משום יין נסך, ואמר רבא יין מזוג יש בו משום יין נסך, צימוקים של ענבים כשנתבשל שכר שלהם לא כל שכן שמותר והיתר הוא. ואם אין מבושל ומטילין דבש או דברים אחרים נעשה כשכר ומותר לשתות ממנו, ומברך עליו שהכל נהיה בדברו, אבל אם מבושל ואין מטילין בו דבר בעולם ואין מוסיפין בו הרבה מים אלא דבר מועט אסור לשתות ממנו מה טעם מפני שמצינו שבמקום שאין יין ואין יכולין להביא יין שורין ענבים של צמוקים במים מעט' ואומ' עליו קידוש היום, שכך אמרו חכמים [ב"ב צ"ז ע"א] מר זוטרא בר טוביה אמר רב אין אומ' קידוש היום אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח, ומצינו יין של צימוקים במקום שאי אפשר היה מתנסך על גבי המזבח שכך שנינו [תוספתא מנחות פ"ט ה"ב] שמן אנפיקטן פסול, שמן שרוי מבושל ושל שמרים ושריחו רע לא יביא ואם הביא פסול, יין כושי בודק והלסטיאון של מרתף ושל צימוקין הרי זה לא יביא, ואם הביא כשר, הכא נמי אפי' לכתחילה כשר ומברכין עליו בורא פרי הגפן ומקדשין עליו קידוש היום לכתחילה בין בשבת בין בפסח ובין ביום טוב ומבדילין עליו ומברכין עליו ואסור ללוקחן מן הגוים ונוהגין בו כמנהג יין לכל דבריו, ומי שאין לו יין בפסח יעשה של צימוקים כמה שפירשנו. ולעיניין קידוש היום בשבת ובפסח צריך לבדוק ולהביא צימוקים של כרם ישן שאין בו ערלה.
